הכינוי העממי לאביזרי הרמה בוואקום בישראל הוא "ונטוזות". בעולמות הזיגוג, השיש והתעשייה הכבדה, אביזרי וואקום מאפשרים שינוע יעיל של משטחים חלקים ואטומים — אך התלות בלחץ שלילי הופכת אותם לרגישים במיוחד.
כל כמה זמן צריך לבדוק?
- בדיקה תקופתית: אחת ל-6 חודשים.
- בדיקה ראשונית: לפני השימוש הראשון בישראל.
1) זיהוי ותיעוד
לוחית יצרן הכוללת: דגם, מספר סידורי, משקל עצמי, עומס עבודה בטוח (SWL/WLL) ושנת ייצור. וידוא התאמה לסוג החומר המורם.
2) מבנה השלדה ופטמות יניקה
- שלדה — סדקים, עיוותים, קורוזיה.
- גומיות אטימה — גמישות ושלמות.
- צנרת וואקום — סדקים, כיפופים וחיבורים רופפים.
3) מערכת יצירת ושמירת וואקום
- מיכל צבירה (Vacuum Tank) — חובה.
- שסתום אל-חזור בין המשאבה למיכל הצבירה.
- זמן אחיזה בחירום: לפחות 5 דקות ללא נפילה לאחר ניתוק מקור האנרגיה.
4) אמצעי התראה
- מד לחץ ברור בטווח ראייה של המפעיל.
- אזעקה קולית/ויזואלית שמופעלת כשרמת הוואקום יורדת מתחת לסף הבטיחות.
5) מנגנון שחרור
שחרור דו-פעולתי (Two-action release) — שתי פעולות מכוונות ונפרדות כדי לשחרר את המטען.
6) דרישות מיוחדות לאתרי בנייה
אמצעי אחיזה משני (רשת/כלוב/זרועות חובקות) או מערכת וואקום כפולה ויתירה (Dual Circuit) — שתי מערכות נפרדות שכל אחת יכולה להחזיק את המטען לבדה.
7) בדיקות עומס
העמסה בעומס של 200% מהעומס המותר בבדיקה ראשונית, לוודא מקדם בטיחות של 2 כנגד החלקה.