רצועות הרמה: המדריך המלא לבדיקה, קוד צבעים ופסילה (ת"י 2251)

בתעשייה, בלוגיסטיקה ובאתרי הבנייה, רצועות הרמה (Synthetic Slings) הן אביזר ההרמה הנפוץ ביותר, אך למרבה הצער – גם המוזנח ביותר. כשל ברצועת הרמה אינו רק "תאונת עבודה"; הוא אירוע הנדסי שניתן למניעה מוחלטת באמצעות ידע והקפדה על הנהלים.
ב"מגן הנדסה ובטיחות", אנו נתקלים מדי יום ברצועות שחוקות, חסרות זיהוי או כאלו המופעלות בניגוד להוראות היצרן. מדריך זה נכתב כדי לעשות סדר בדרישות התקן הישראלי ת"י 2251 (המבוסס על התקן האירופאי EN 1492), ולהגדיר בבירור: מתי מותר להרים, ומתי חובה להשבית.
סוגי רצועות: ההבדל בין שטוח לעגול
התקן מבחין בין שני סוגים עיקריים של רצועות סינתטיות, לכל אחת ייעוד הנדסי שונה:
1. רצועות שטוחות (Webbing Slings) – ת"י 2251 חלק 1
רצועות ארוגות רב-שכבתיות המסתיימות בלולאות ("עיניים") מחוזקות.
-
ייעוד: מתאימות במיוחד להרמת מטענים רחבים, משטחים, או חומרים הדורשים שטח מגע גדול למניעת החלקה.
-
יתרון: שטח הפנים הרחב מפזר את הלחץ על המטען.
2. רצועות עגולות (Round Slings) – ת"י 2251 חלק 2
רצועה הבנויה מליבה פנימית של סיבים אינסופיים (הנושאים 100% מהעומס), עטופה בשרוול מגן חיצוני.
-
ייעוד: הרמה בחניקה (Choke), מטענים גליליים, ושימושים הדורשים גמישות מקסימלית.
-
נקודת תורפה: השרוול החיצוני אינו נושא עומס, אלא מגן בלבד. אם השרוול נקרע והסיבים הפנימיים נחשפים - הרצועה פסולה מיידית.
טבלת עומסים וצבעים (WLL)
התקן קובע קוד צבעים בינלאומי לזיהוי מהיר של עומס העבודה הבטוח (WLL - Working Load Limit).
חשוב לזכור: העומס הנקוב בטבלה מתייחס להרמה אנכית ישרה (זווית 0). שינוי שיטת הקשירה משנה את העומס המותר בצורה דרמטית (ראו מקדמי קשירה בהמשך).

מקדמי קשירה (Mode Factors) – קריטי לבטיחות
-
העומס המותר משתנה לפי צורת הריתום:
-
הרמה ישרה (Vertical): 100% מהעומס (מקדם 1).
-
חניקה (Choke Hitch): מותר להרים רק 80% מהעומס הנקוב (מקדם 0.8).
-
סל (Basket Hitch) ב-90 מעלות: מותר להרים 200% מהעומס (מקדם 2), בתנאי שהרצועות אנכיות לחלוטין.
-
(שימו לב: ככל שזווית הראש בחיבור "סל" גדלה מעבר ל-0 מעלות, כושר ההרמה יורד משמעותית. חובה להיוועץ בטבלה שעל גבי התווית).
קריטריונים לפסילה מיידית של רצועות הרמה
-
על פי פקודת הבטיחות בעבודה, חובה לבצע בדיקה ויזואלית לפני כל שימוש. בודק מוסמך יפסול את הרצועה בכל אחד מהמקרים הבאים:
-
היעדר תווית זיהוי (Missing Tag): הכלל הוא ברזל – אין תווית = אין שימוש. גם רצועה חדשה ללא זיהוי יצרן ועומס – פסולה.
-
פגיעה בסיבים: חתך בשפת הרצועה (Selvedge) או קרע העולה על 10% מרוחב הרצועה.
-
קשרים (Knots): אסור בתכלית האיסור לקצר רצועה באמצעות קשר. הקשר מפחית כ-50% מחוזק הרצועה ויוצר נקודת כשל וודאית.
-
נזק כימי או תרמי: סימני התכה, חריכה, או שינוי צבע הנובע ממגע עם חומצות או חשיפה ממושכת לקרינת UV (שמש).
-
ברצועות עגולות: קרע בשרוול המגן החושף את הליבה הפנימית.

אחזקה והארכת חיי המוצר
-
כדי למנוע פסילה מוקדמת של ציוד יקר:
-
הגנה מפינות חדות: חובה להשתמש בשרוולי הגנה ("קורדורה" או פוליאוריטן) בעת הרמת מטענים חדים (כגון קורות פלדה או בטון). חתך הוא גורם הפסילה מס' 1.
-
אחסנה: אין להשאיר רצועות זרוקות בשמש או בגשם. קרינת UV מפרקת את הפולימר (בעיקר ברצועות ניילון/פוליאמיד). יש לאחסן במקום יבש ומוצל.
-
ניקיון: מותר לשטוף במים קרים וסבון ניטרלי. אסור לייבש בחום מלאכותי.
סיכום: מתי נדרשת בדיקת בודק מוסמך?
-
מעבר לבדיקה היומית של המפעיל, החוק מחייב בדיקה יסודית של כל אביזר הרמה (רצועות, שרשראות, שאקלים) על ידי בודק מוסמך אחת ל-6 חודשים. בדיקה זו חייבת להיות מתועדת בתסקיר בדיקה חוקי.
-
במגן הנדסה ובטיחות, אנו מספקים שירותי בדיקה הנדסיים לאביזרי הרמה, בדגש על זמינות גבוהה, מקצועיות הנדסית ושקט נפשי למנהל העבודה.
צריכים תסקיר בודק מוסמך לאביזרים? בחרו במגן הנדסה ובטיחות ותקבלו אמינות, מקצועיות וזמינות גבוהה
